תהִלים

אמרתי היום מספר פרקי תהילים על ילד אחד שעבר ניתוח להוצאת גידול הקרוב לגזע המוח.

מפה לשם, פתאום קלטתי שפרק שאני נוהגת מידי פעם להגיד על גרשון (יש איזו סברה שטוב לומר תהילים של המזל, ושל השנה הבאה, וגם את האותיות של השם כדי לעזור לנשמה בעולם הזה), קופץ לנגד עיני בקריאה, ותוך כדי אני אומרת לעצמי שאם הפרק הבא שיגיע גם יהיה ממקבץ גרשון, זה יהיה מאוד לא הגיוני. וכך, אני קוראת פרק אחרי פרק (שלושה במספר), כולם שייכים למקבץ שאני קוראת מפעם לפעם ותוהה האם לעשות זאת עוד.

אני לא יודעת אם זו אהבה או מה זה בדיוק מה שנדמה לי שאני מרגישה לגרשון, מה שבטוח, אמרתי לעצמי שהקדוש ברוך הוא פשוט רצה שאקרא את הפרקים האלה היום.

אמרתי לעצמי ששום דבר מזה לא הגיוני, ושאני חייבת להפסיק לנסות לספק לעצמי הסברים לכל דבר. גם לא לפגישה עם גבריאל, הנסיון הלא ברור שלו ליצור קשר והנתק שאחרי.

אני חוזרת ואומרת לקדוש ברוך הוא שהכל בידיו, ואם כך הוא רצה שזה יהיה, אז כך זה הכי טוב.

התחבטתי ביני לבין עצמי אם לשלוח לגבריאל הודעה, או אפילו להתקשר, ולסגור את העניין. עד לרגע זה לא עשיתי עם זה כלום.

מקווה לקבל תשובה מהבורא, הנחיה מה צריך לעשות.

שבת שלום ומנוחה.

בליל פוסטים

מאז אותה התכתבות יבשה עם גבריאל {מודה שטרחתי לצפות בהודעה ולענות לו רק בערב כאשר הוא שלח את ההודעה בבוקר… עשיתי זאת בעיקר כי חששתי לראות מה הוא כתב (אולי דחייה שהייתה ברורה, אז למה שיכאב לי?), וגם כי למיטב הבנתי את שפת הגוף שלו בסיום המפגש שלנו, הוא היה רחוק מלהיות בעניין, ואני בנקודה של ׳טרם מוכנה׳, אז למה לדוש בזה?}

ייתכן שהוא רצה לקבוע פגישה נוספת (אם כי זה תמוה ממש), ואולי רצה פשוט לסגור את זה?..

לא ברור. בכל מקרה מאז הוא לא יצר קשר, ונראה שזה עדיף. אני כל הזמן מבקשת מהבורא הדרכה והנחיה, כדי להבין איך נכון לי להתנהג, בעיקר כדי לעשות טוב ולהמנע כמה שיותר מלפגוע באנשים.

מקווה שלפחות המענה הזה אחרי מספר שעות, לא פגע בגבריאל. זו לא הייתה הכוונה שלי בכל מקרה.

טרם כתבתי על זה, אך בסביבות סוף ספטמבר, פנה אליי דנס ההונגרי, לאחר שעברו 7 שנים מאז שהכרנו באחד מאתרי ההיכרויות היהודים הבינלאומיים. מבחינתו אני הזיווג שלו. אך הייתי שלמה בדעתי שאני טרם מוכנה להפגש בכלל עם גבר, בעיקר בגלל ענייני אהבה עצמית וגם הבהרתי לו את זה.

באיזה שהוא מקום אני סבורה שכאשר אנחנו טרם מוכנים אנחנו מושכים אלינו את אלה שהם במצב דומה, ועם כל הכאב שגרשון אינו בחיי, וייתכן כי לא יהיה חלק מחיי, איני רוצה לשחזר את ההיסטוריה פעם נוספת.

מה גם שדנס מתכוון לחיות בהונגריה, ולא מתכוון לעשות עלייה, בין היתר בגלל יוקר המחיה והדיור בישראל (את זה הוא אמר עוד ב-2015). אני יודעת בוודאות שמתאים לי לחיות בישראל, קרוב למשפחה שלי. אם כי ייתכן שאגור זמן מה בחו״ל, אך בהחלט לא באופן שלא יאפשר לי לראות את המשפחה שלי בכל עת שארצה ובמרחק נסיעה קצר..

דנס מאוד התעצבן שלא עניתי לו לשיחת הווטסאפ שלו, אך ניתן לומר שהוא פחות כיבד את הדברים שלי ואת הרצון שלי לא להכיר או להפגש עם גברים בשלב הזה. מאוד הלחיץ אותי שהוא אמר שהוא פשוט יופיע בעיר מגוריי בישראל (וכביכול זה לא יאפשר לי אפשרות מילוט), אם כי עברתי מאז מקום מגורים… אם כי נראה שאיני חייבת לו כלום. גם אם אני ארגיש עם זה מאוד רע.

בתוך השיח הזה עם דנס, ביקשתי מהבורא שמה שצריך לקרות הוא שיקרה, ואני מאמינה באמונה שלמה שכל מה שהוא עושה זה לטובה (במקרה של גרשון זה עדיין כואב לי, אך משתדלת מאוד לבקש רחמים גם על זה).

בחנוכה הזה מבקשת נס פרטי; שאוכל לראות טוב ולחיות באופן שעושה טוב ורחוק מלעשות רע למישהו. ובעיקר לאהוב אותי ואת קיומי באופן מיטבי.

חנוכה שמח 🕎

שליח

אז מלאכים הם סוג של שליחים כך התברר (עד כמה שיכול להתברר כאן, כלומר, כי הכל בהסתרה, וככל הנראה אנחנו כלל לא רואים את המציאות).

מנסה מאוד שלא לשאול את עצמי שאלות, ושואלת את הבורא מה גרם לגבריאל אחרי שאמר לי ביי עם היד, ונראה היה שעשה פרצוף של ״איזו מוזרה הבחורה הזו״ ונעלם אל מעבר להרי החושך, לשלוח לי הודעה אתמול בבוקר ולשאול איך היה סוף השבוע.

אני חושבת שהיה לי כמעט ברור ששום דבר ממה שאמרתי לא התאים לו. אז למה הוא בכל זאת מתעקש?

ומה קורה עם זה שגרשון עולה לי במחשבה מידי יום? מה כל המטרה של זה? ולמה אני עדיין ברשימת אנשי הקשר שלו ומקבלת סטטוסים? מה נכון לעשות? האם להמשיך בקו הקיים? ומה יהיה עם האהבה העצמית שלי?

אני לא יודעת. אני שואלת בתמימות את הבורא על כל העניינים האלו. ואני סומכת עליו שהוא יודע מה הוא עושה בכל שעה ובכל רגע.

ומתפללת שיהיה לי נס גדול, ואוכל לחשוב על הבורא בעיניים טובות ועל כל מה שסביבי בעיניים טובות. ובפרט על עצמי. לראות את הקצת טוב.