הזאב

אז משחשבתי שסאגת הזאב נגמרה, כלומר, שהוא הבין ביום ג׳ שעבר את מה שהבין מדבריי, נשמתי לרווחה.

היום הוא ניסה אותי שוב. שלח לי הודעה גנרית (שאם יורשה לי, נראית כמו הודעות רשימות התפוצה האלה), כמעט כמו לכתוב ״ערה?״

אחרי ארבע שעות השבתי לו. שאלתי האם חייג אליי מחסוי בערב שבת (דברים מהסוג הזה יכולים להוציא אותי מדעתי). כשהשיב כי זה לא הקטע שלו, ולאחר מכן שאל לשלומי, השבתי לו כי אני לא רוצה להיות גסת רוח ושאיני יודעת מה הסיבה בגינה הוא פונה אליי, ושזה בין כה וכה לא רלוונטי עבורי.

הוא השיב דקותיים לאחר מכן, שאני חמודה ולא גסת רוח כלל. ושהוא פנה אליי כדי לבדוק אם יש סיכוי לקשר בינינו על אף מה שקרה בפעם הקודמת.

ואוי, הפעם הקודמת הזו השאירה בי את אותותיה. איני זוכרת אם בכיתי מידי (תמיד יכולה לבדוק ברשומות של הבלוג הקודם, אבל למה זה טוב?), אבל דבר אחד ברור – המטפל שלי אמר שהוא ״הוריד״ לי אותו מהתדר. האם להאמין או לא? איני יודעת.

הפוסט ששיתפתי לפני מספר ימים מראה דבר אחד ברור – הבטחתי לעצמי לא להתקרב לגברים כמו הזאב, ובטח שלא אליו. והנה, אני מממשת.

בדיעבד אני אומרת לעצמי, שאיזה מזל שלא שכבנו, עוד היה קורה בטעות שהיה ״זורע״ בתוכי את כל התסכול שלו ואז הייתי בוכה שנה שלמה (לפחות).

אז פינקתי אותו וחטפתי השפלה מאד עמוקה (יש שיגידו שאפשרתי לו את זה). אבל זה מאחורי, ואני מרחמת עליו. ומנסה לא לשפוט (קשה מאד). ואני גאה בעצמי שהשבתי לו ולא התעלמתי. אל תעשה מה ששנוא עליך כזה. אני בעיקר יודעת איך אני רוצה שיתנהגו אליי, כך אני גם מקפידה להתנהג לאחרים. לפחות זה.

אריך פרום מדבר על זה שאם אנחנו לא אוהבים את עצמנו, זה אומר שאנחנו לא מסוגלים לאהוב אחרים. אז אני לא יודעת. אולי אני לא באמת אוהבת את האנשים שאני אומרת להם זאת וחושבת שאני אוהבת? מה אתה היית אומר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s