דיקור סיני

אז אמש נפגשתי עם המכרה. זה היה נחמד, אם כי הייתי עייפה יחסית לפני הפגישה, וכשהגעתי למקום הרגשתי כאילו כוחותיי מתחדשים. היא דווקא טענה שאני נראית עייפה. כנראה עייפות נפשית כבר.

בכלל, אני מאד עייפה לאחרונה, בלי הרבה כח לזוז ועל אף הרזון היחסי שלי, ניכר שהבטן שלי לא כתמול שלשום וכך גם קימוריי. אולי אם אתן לעצמי סוג של מטרה – אצליח לסגל לעצמי יותר כוחות. אבל זה כבר כנראה קשור לאהבה עצמית ואני מתמהמהת שם קצת, כידוע.

אתמול בפגישה עם המכרה דיברתי גם על גרשון, היא יודעת מי הוא ואמרה לי שהוא הרבה פחות ממני, ומה קרה לי בכלל.

לא יודעת אם זה מדויק כל כך, וגם אם היה זה מדויק, הרי שאני חושבת אחרת כנראה.

היא אמרה שאני באמת חייבת לעבור לגור בסביבתה כי המקום שבו אני גרה זה סוג של ״ליד״. האם מעבר מסוג זה יבטיח לי יותר שמחה ואור? איני יודעת.

כמו שתורת הבודהה מקפידה להעביר, הבית נמצא בתוכך. אתה תמיד חוזר הביתה, אליך, לעצמך. כשאתה נושם, אתה חוזר הביתה. אז כך שלכאורה הבית תמיד איתי.

אתה חייב לבנות את הבית שלך, לעצמך, לפני שאתה מהווה בית עבור אדם אחר. כשתבין את הסבל שלך, תוכל להבין את הסבל של האחר, ולאהוב אותו, ולהיות לו לבית חם כל זמן שיצטרך.

הבוקר ביקשתי מהאל שיעזור לי להתגבר על הסבל, שוב. התחננתי אליו שיעשה עימי חסד, ויתיר את הכאב.

המדריכה שלי לקבלה אומרת שאנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו. אני מתקשה מאד לעשות אותה, אני מודה. כולי תקווה שאצליח לעשות את הטוויסט בעלילה שאני כותבת, ולהסתכל על כל מה שקורה לי כמשהו טוב עבורי.

חשבתי ללכת לקחת טיפול של דיקור סיני, שאולי יעזור לי להפחית את רמת הדכאון והעצב ואת תחושת חוסר החיות הזו. אעדכן בהמשך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s