עצב מביא יותר עצב

המטפל שלי טוען שככל שאנחנו מתרכזים בעצב, ושוקעים לתוכן, זה רק מביא יותר ויותר עצב.

גם כשקשה, הוא מעודד, תהיו שמחים.

אז מאז ה״קריעת ים סוף״, נפלתי פעם נוספת לבכי. אך מאז אני מצליחה להחזיק את עצמי, ולעודד את עצמי.

טוענים שזה לא שאדם אחר פגע בנו. אלא, התרנו לאדם הזה לפגוע בנו.

קשה לי לתפוס את זה. ובאותה נשימה אני נלחמת ביצר הרע, בזה שמצליח להתקרבן בכל הזדמנות.

ומבקשת הרבה עזרה. ממש מתחננת. אני נעה בין הרצון לחיות ולצמוח וללבלב, לבין רצון שאיני רוצה להעלות על הכתב אך הוא ברור.

זו מלחמה יומיומית בכאב. ואני כל כך רוצה לשמוח, כל כך רוצה לחייך. כמו שהייתי באוגוסט האחרון, שמחה, אוהבת את עצמי (או שאולי עבדתי על עצמי?), עצמאית, והרגשתי שאף אחד לא יכול לי.

הייתי צועדת בשמלות ברחבי העיר, עם סנדלים עם מעט עקב, והרגשתי מושכת, אטרקטיבית מאד, חזקה. וכל החיצוניות הזו האירה על הפנים שלי בקלות.

אני מוצאת עצמי מודה על מה שיש לי כל בוקר. המטפל יבקש שאודה גם על מה שאין. ושבעיקר אהיה בשמחה.

הבוקר לדוגמה, קמתי במצב טוב יותר מהימים הקודמים, אך לפני כמה רגעים, כששוב נזכרתי בגרשון ובקטיעה החדה שהוא עשה ליחסים שלנו, התחיל עקצוץ בקצה האף של הנה בכי. ואז אני מזכירה לעצמי שאני חייבת להיות בשמחה, ושהקבלה מבקשת לומר על זה שהכל מהאור. הכל מגיע ממנו. ואני נאחזת בזה חזק בכל הכוח. מים ממלאים את עיני בקלות יתרה. ובכל זאת, מנסה למנוע זליגתם החוצה.

למדוט אני כבר לא מצליחה תקופה דיי ארוכה. אני פשוט חסרת שקט פנימי. הלוואי ואצליח בכוחותיי להגיע למקום שבו אני שלווה ושקטה מבפנים, מבלי שאף יצור יצליח לערער אותי מבחוץ.

הלוואי ואתה קורא את זה ויודע אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s